טיפול באומנות
או - תרפיה ביצירה / טיפול בהבעה ויצירה
"נמאס לי להתלונן. נמאס לדבר על הקושי הריגשי. אני עייפה מהדיכאון שלי" - נשמע מוכר?
בדיוק כאן יכול להתאים הטיפול באומנות.
הטיפול באומנות או טיפול בהבעה וביצירה מתאים ורלבנטי למגוון של מיקרים ואני מאד אוהבת להציע אותו כשיש תחושה של לאות (fed up) מלנתח ולעבד, כאשר יש דחף לזוז ולהעביר את הסקרנות ואת האנרגיה אל מרחב חדש, כשמגיע צורך פנימי לעבור חוויות מתוך זווית התבוננות חדשה, כאשר מרגישים צורך לשתוק, כשעולה ביישנות וכן במצבים של חרדה או דיכאון.
אומנות? יצירה? תהליך או תוצר?
אני מאמינה שהמונח תרפיה באמצעות יצירה מתאים יותר.
המילה יצירה, גורמת לי סוג של שקט, כי היא מרגיעה בי את הביקורת העצמית ואת הפרפקציוניזם. אני לא חייבת לעשות משהו שייחשב כתוצר אומנותי למוזיאון, אני בכלל לא חייבת לדעת לצייר, כי פעולת היצירה אינה בהכרח באמצעות כלי-כתיבה, לא חשוב התוצר. הנושא איננו "מה יצא לי מזה", ולא "אני לא יודע לצייר פרצוף" או "מה המטרה" - הנושא הוא פשוט להתנסות ולחקור ולחוות ותוך כדי-כך להרוויח אפשרויות של הבעה, חיזוק ביטחון ודימוי עצמי, העלאת תכנים אישיים ועיבודם, הזדמנות של שיחרור ספונטאני וחיבור פנימי.
להרגיש כמו ילד, לשכוח את מה ש"צריך"
זו הזדמנות לשחק ולהתנסות בחומרים, צורות, דמיון, אסוציאציות, חלומות ואז ניתן לשים לב לחושים, מה נעים ומה לא נעים לי? איזה תחושות מגיעות ואיזה רגשות, מחשבות וזכרונות.
מלאכת היצירה יכולה לאפשר כל כך הרבה נושאים כמו: מה זה עבורי להרגיש חופשי כמו ילד? איך זה לשכוח לרגע את ה"מה צריך?" ו"איך צריך?"
טיפול ביצירה מאפשר ריפוי עבור רגישויות טקטיליות - תחושות לא נעימות שקשורות למגע בעור, מרקמים, גירויים נושאי חושים כמו רגישות לרייח או לטעם, טיפול בנושאי וויסות חושי ועוד.
הגישה הזו מתאימה למבוגרים וכמובן לילדים ואני מאד אוהבת להציע חומרי גלם כמו קרטון, קיסמים, קפיצים ואפילו חול, אך כמובן גם את החומרים הפופולריים בחדר האומנות כמו פלסטלינה, צבעים מכל הסוגים, ניירות, פולימרים (קליי, פימו), חימר ודאס, חבלים חוטים והרשימה עוד ארוכה.
יצירה, מכונות, המצאות
אחד הגילויים המשמעותיים במהלך דרכי, התרחש בתוך הקסם המופלא של בניית מכונות.
כן כן. להמציא מכונות. ישנו מהלך מופלא שמתאפשר בהפיכת דבר אחד לדבר אחר, למשל לקחת פקקים של בקבוק ולהפוך אותם לגלגלים של מכונית, מעניין, לא?
במסגרת פעילות התנדבותית במח' האונקולוגית של בית-חולים דנה באיכילוב
אפשרתי לילדים חולי סרטן לבנות מכונות מתוך חלקים של צינורות ומזרקים. כמה ריפוי יכול להיות טמון באפשרות לקחת דבר אחד ולהפוך אותו לדבר אחר. ממיכשור ששימש "כנגדי" להמצאה משמחת שפיתחתי בעצמי. מתוך חולשה פאסיבית אל כוח אקטיבי.
טיפול באומנות וההתייחסות לגוף
הטיפול הריגשי מאפשר אקספלורציה של עולמות תוכן כל-כך רחבים והנה עוד דוגמאות על קצה המזלג:
ישנם חומרים סופגים (כמו בד) וישנם חומרים דוחים ספיגה, יש אפשרות לעבוד עם אמצעים מתווכים כמו מכחול ויש אפשרות לעבוד באופן ישיר עם הגוף, ניתן להפעיל את חלקי הגוף באופן אקטיבי יותר ולחקור מה המשמעות עבורי להפעיל יותר איזור כזה או אחר (למשל להפעיל יותר את השכמות, או ליצור בישיבה או בעמידה), יש מצבים של תיסכול ושל תיכנון דבר מסוים ואז בעצם יוצא דבר אחר וזו הזדמנות לברר מה המשמעות של זה עבורי.
ועוד ועוד, שפע של אפשרויות בתוך עולם טיפולי עמוק ומרתק.
כן כן. להמציא מכונות. ישנו מהלך מופלא שמתאפשר בהפיכת דבר אחד לדבר אחר, למשל לקחת פקקים של בקבוק ולהפוך אותם לגלגלים של מכונית, מעניין, לא?
במסגרת פעילות התנדבותית במח' האונקולוגית של בית-חולים דנה באיכילוב
אפשרתי לילדים חולי סרטן לבנות מכונות מתוך חלקים של צינורות ומזרקים. כמה ריפוי יכול להיות טמון באפשרות לקחת דבר אחד ולהפוך אותו לדבר אחר. ממיכשור ששימש "כנגדי" להמצאה משמחת שפיתחתי בעצמי. מתוך חולשה פאסיבית אל כוח אקטיבי.
 תחנת רוח |  toysFromTrash-machine |
|---|---|
 בדים צבעוניים |
כמטפלת ריגשית - מרכז תפישתי הינו ההקשבה לגוף ולנפש באמצעות פסיכותרפיה גופנית וכן כלים כגון: somatic experiencing לטיפול בטראומה, מיינדפולנס וכמובן שילוב של הטיפול באומנויות, כל גישה מוצעת בהקשרים הרלבנטיים ובהתאם לצורך של המטופל\ת.
אני מאמינה שהריפוי והרווחה נמצאים בתוכך.
לכל שאלה, ייעוץ ותיאום פגישה:
מיכל הופמן
פסיכותרפיסטית
0544565111
